מירה

מירה שארף ה' יקום דמה, נהרגה בראש חודש כסליו התשע"ג מפגיעת טיל שנורה על ידי מחבלים ברצועת עזה. בשעת האסון היו משפחת שארף, מירה, בעלה  - הרב שמואל שארף ושלושת ילדיהם בדירה בקריית מלאכי .

משפחת שארף התגורה בארבע השנים טרם האסון בעיר ניו דלהי, שם ניהלו את בית חב"ד למטיילים בטבורו של המיין באזאר המפורסם.

מירה ז"ל נהרגה על קידוש השם אך כל מכריה ידעו לספר כי בכך סיימה חיים קצרים של מסכת קידוש השם בנשמתה וגופה.

פעם סיפרה מירה כי מגיל עשר הטרידו אותה מחשבות על בורא עולם, משמעות החיים ומהות תפקידה בעולם.

היא נולדה למשפחה כהן בשכונת רמות בירושלים. בצעירותה למדה בבית הספר בית יעקב והשתייכה לחסידות סדיגורא. המחשבות שהעסיקו אותה הובילו אותה לחיפוש  מענה עמוק שיספק את נפשה וכך נחשפה לתורת חב"ד. עם השנים החליטה לייסד את חייה כחסידת חב"ד מתוך התקשרות לרבי מלך המשיח ולהצטרף למפעל השלוחים שהקים הרבי.

בתקופת השידוכים שמעה מבעלה לעתיד הרב שמואל שארף שיחי' על האפשרות לצאת לשליחות במדינת עולם שלישי. התיאורים על הצפיפות הזוהמה ותנאי החיים הקשים לא מנעו בעדה לקבל על עצמה שליחות כה גורלית וקשה.  חודשים ספורים לאחר החתונה יצאו הזוג שארף לדלהי שם לראשונה קלטה מירה אילו חיים היא בחרה.

הם גרו בשנים הראשונות בחדר קטן ועלוב בתנאים מינמליים, ויתרו על פרטיותם למען עשרות המטיילים המגיעים מדי יום לעיר במגוון פניות וצרכים. החל מהארת פנים לתייר הטרי ועד סיוע במקרי חירום שונים. 

מירה זכורה על ידי כל באי בית חב"ד מאירת פנים, סבלנית ואופטימית. תמיד הושיטה סיוע באצילות  ובנועם. היא ספגה  בשתיקה את עומס העבודה לצד הקשיים האישיים של לחיות במקום  תת אנושי ממש. לרגע לא נשברה והייתה חדורה ברוח שליחות ועשיה. לצד זאת גידלה במסירות נפש ואימהות למופת את שלושת ילדיהם הקטנים.

האסון הנורא גדע את חיי השליחות של מירה, אך לא את העשיה הברוכה שמתקיימת שם בניהולו ופיקוחו של בעלה שיחי' הרב שארף.

הרב שארף איתן בדעתו להקים את 'בית מירה' במרכז המיין באזאר. בית זה יהיה הגשמת החזון של מירה, בית יהודי חם ופתוח לכל יהודי בכל עת ומצב.

בית שיהיה בו מיטב התנאים לרווחת המטיילים בכל העניניים הנדרשים להם בגשמיות וברוחניות.  בית של אחדות נפלאה של עם ישראל, בית שיכין את עם ישראל לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד.

היו גם אתם שותפים למטרה זו.

 
תן יד והיה שותף